שלום לכולם! יכול להיות שחלקכם חשבתם שכבר נעלמתי עם כמות הזמן שלא כתבתי בבלוג, אבל אני עדיין פה פשוט בתקופה מאוד עמוסה.
מי שלא יודע, מחר (ה-19.10) בשעה 11:00 בבוקר אני מרצה באייקון את ההרצאה של "גיימרים בעולם האנימה", אז בתור טיזר, החלטתי שאחרי שסופסוף דיי סיימתי את ההרצאה (אחרי לא מעט שינויים ומחסומי עבודה) החלטתי להוציא פוסט על הליך הכנת ההרצאה, ולהזמין אתכם להגיע מחר להרצאה!
אני מקווה שעכשיו שזה עוד רגע מאחוריי אחזור לכתוב כאן בבלוג יותר, אבל רק הזמן יגיד.
ישנם הרבה שלבים בעבודה על הרצאה, ואני אנסה לתאר כאן חלק מאותם שלבים שהייתי צריך לעבור כדי להכין את ההרצאה הזאת כמו הרצאות רבות אחרות שלי.
רעיון: בדרך כלל שאנו עובדים על הרצאה אנחנו מתחילים מזה שיש רעיון שאנחנו רוצים להעביר. כשאני מרצה באירוע בלי נושא, בד"כ יש לי 2-3 נושאים בראש שאני מציע לצוות התכנים ונותן להם לבחור מה נשמע להם הכי מתאים, אבל כשמדובר באירוע עם נושא בכל שנה כמו אייקון, אני מנסה לחשוב מה הנושא אומר לי ולפי זה לקבוע את הנושא שלי.
הפעם – לא חשבתי על הנושא יותר מדי זמן, כיוון שבגלל עומס ישבתי לחשוב על זה ממש מעט לפני סוף הדדליין של ההגשה, ואחרי מעבר על מספר רעיונות שונים שקשורים למשחקים החלטתי לדבר על "גיימרים בעולם האנימה"
כיוון: יש לי רעיון, זה טוב ויפה, אבל צריך להכין תקציר, ובשביל תקציר צריך להבין את כיוון ההרצאה כדי שאנשים יוכלו להבין על מה אני הולך לדבר. כשחשבתי על המילה "גיימרים" בעולם האנימה, חשבתי על איך הנושא מתרחב בשנים האחרונות, מאז הגעתה של הסדרה Sword Art Online שעל אף שאני לא אוהב אותה בתור סדרה, תרמה לא מעט לדמות הגיימר בעולם האנימה, ולכן הבנתי שהדרך הכי טובה לגשת לזה היא להסתכל על המושג לאורך הזמן ולשאול את עצמי את השאלה "האם גיימרים מצוירים בצורה טובה או רעה בעולם האנימה?" ומשם גם נוצר התקציר, לסקור את הנושא של גיימרים בעולם האנימה, ואזכור של דמות אחת מוערצת (קיריטו מSword Art Online) דמות אחת שחמה היום (נאטסוקי סובארו מ Re:Zero) ודמות אחת שאני מרגיש שאני חייב להזכיר בהרצאה שלי בגלל הגישה שלי כלפיו (קאטסוראגי קיימה מ The World God Only Knows).
הסדרות – ד"א – היו תוספת מאוחרת לתקציר לבקשת אייקון בשביל להפוך אותו להיות יותר מושך, אני חושב שזה רעיון מעולה בסקירה.
ראשי פרקים: אחרי שיש כיוון אני בד"כ יושב ובונה לעצמי 3-4 ראשי פרקים ברורים. אנשים לא זוכרים הרבה ממה שאנחנו מדברים בהרצאות, ומחקרים מגלים גם שמדובר באחוז מאוד נמוך של קשב, הפתרון לבעיה הזאת בהרצאה שעשויה טוב היא כדלהלן
- לדאוג שיהיו 3-4 ראשי פרקים
- לדאוג שלכל ראש פרק יהיה שורת סיכום מוחצת
- לנצל את שורת הסיכום המוחצת הזאת בסיכום בצורה כזאת או אחרת כדי לתת אסוציאציה לכל הפרק
בצורה הזאת הרצאה מקבלת גם צורה וגם קל יותר להתרכז בה ולזכור מה הולך בה. אם הרצאה מעניינת הדברים האלו לא בחובה נחוצים, אבל לכו תדעו מי מגיע להרצאה שלכם, ולכן השיטה הזאת מאוד שווה.
במקרה שלי – חילקתי את ההרצאה ל-3 חלקים מאוד לא שווים בגודלם (החלק האחרון הוא מצגת בודדה) והם:
- מה הוא הגיימר
- היסטורית הגיימרים בעולם האנימה
- עתיד הגיימרים
חשבתי שבצורה הזאת אוכל להציג את הנושא בצורה הכי טובה שיש.
מחקר: השלב שביחד עם השלב הבא הכי נתקעתי עליהם. למה זה אחד השלבים שהכי נתקעתי עליו? כי בשלב המחקר צריך לעבור על כל הידע שאתה יכול להשיג בתחום, וככה גיליתי שיש בערך 270 דמויות שונות שנחשבות לגיימריות של משחקי ווידיאו והייתי צריך לעבור סדרה סדרה ולחשוב מה דעתי על מעורבות הדמות בסדרה ואיך זה משפיע על הנושא שלי, מידי פעם זה גם דרש ממני לראות פרק או שניים מסדרה שלא נגעתי בה לפניכן כדי שאוכל לדבר עליה ביותר הבנה, וגם דרש ממני לחפש אנשים שאוכל לדבר איתם כדי להשלים מידע חסר. בשלב הזה גם הבנתי שנאטסוקי סובארו שהוזכר למעלה הוא לא בחובה גיימר ושווה אולי לתת לזה אזכור בהרצאה. ניסיתי להבין למה חשבתי שנאטסוקי סובארו הוא גיימר והבנתי שזה קשור ללמה אני חושב שגיימרים מוצגת בצורה לא טובה באנימה, וזה קשור לעובדה שגיימרים כמעט ואף פעם לא סתם גיימרים אלא מחזיקים גם תכונות שליליות אחרות. זה יצר לי לבד עומק לכל החלק של מי הוא הגיימר, ואף נאטסוקי סובארו עדיין מוזכר בהרצאה שלי.
התמקדות: אחרי מעבר על כל כך הרבה דמויות וכל כך הרבה סדרות, וכל כך הרבה תחומים וביטויים והצגות, צריך להתחיל לצמצם דברים. האם הסדרה הזאת שבה הדמות הראשית הוא גיימר, אבל אין לזה הרבה השפעה על סיפור העלילה – רלוונטית להרצאה שלי או לא? האם להראות גיימרים נורמטיביים מדי פעם חשוב להרצאה שלי או לא? כמה סדרות אני יכול כבר להציג בהרצאה שלי? אחרי הרבה עבודת השמטה הגעתי ל-15 סדרות שונות להציג גיימרים בהם כדי להציג מגמה. סידרתי את הסדרות לפי שנות יציאה כדי להראות שינוי הדרגתי בתחום.
פלפול: מה היא הרצאה טובה לקהל בלי להכניס כמה קטעים שישאירו את הקהל ער, לדוגמא – הצגות מצחיקות (אך מדויקות) של דברים – סיפורים אישיים מעניינים, וכדומה. עברתי על מספר סדרות שאני חושב שאפשר להציג את התקציר שלהם בצורה מצחיקה, ושימרתי אותם. מעבר לזה – בצורה שבה תיארתי חלק מהדברים דאגתי להכניס סיפורים על עצמי (כמו למשל "להיות גיימר דורש זמן. ככה קורה שאתה מתחיל משחק בתחילת השנה ועד עכשיו עוד לא סיימת אותו כי אין לך זמן."
בטא בטא בטא: אני תמיד ממליץ לכל הרצאה לעשות 2 בטאות לפחות. תיקחו כמה חברים שיתנו לכם דעה כנה על ההרצאה ותעבירו בפניהם את ההרצאה. הפעם במזל הצלחתי לעשות 2 בטאות בגלל שרוב החברים שלי היו עסוקים מדי בשביל זה (תכננתי 3 אבל אחת מהן בוטלה בגלל שרוב האנשים לא היו יכולים להגיע, וזה נתן לי זמן לעבוד על המצגת).
באופן אישי אני תמיד ממליץ לבצע הקראה של כל ההרצאה מול מראה או לעצמכם לפני הבטא כדי לוודא שלא יקרה לכם הפאדיחה שלי, אבל בגלל מחסום הכתיבה שלי ושאר הבעיות הגעתי ל-2 הבטאות בלי לבצע הקראה כללית ובשניהם ראינו שההרצאה יצאה 55 דקות וצריכה שכמה וכמה דברים ירדו ממנה. שזה מצחיק – כי הורדתי מספר סדרות בין הבטא הראשונה לשניה, ועדיין.
בטא מאפשרת לכם לשפר את ההרצאה כדי שהמוצר הסופי יהיה כמה שיותר טוב ולכן הם הכרח של כל מצגת באשר היא. בגרסא הנוכחית אותה אני אעביר מחר יש רק 10 סדרות, אבל עדיין – 10 סדרות זה לא מעט סדרות, במיוחד שיש לי עוד בערך 15-16 כותרים מוחבאים במצגת שהייתי צריך לקצץ תוך כדי עבודה.
סיכום: למען האמת, זה סיכום של כל הפוסט הזה. הרצאות זה לא עניין שאפשר לעשות על רגל אחת, אבל זה לא תהליך כזה קשה, רק צריך לעבור על כל תהליכי העבודה השונים ולנסות לעשות אותם בצורה הכי טובה. ככל שאתם יותר מסודרים בהם ויותר בטוחים על מה אתם רוצים לדבר – ככה העבודה זורמת יותר.
וביחד עם סורה ושירו, יאללה להרצאה!
Otakusphere 