היום החלטתי להזכיר לכם שהבלוג הזה הוא בלוג אנימה בראש ובראשונה, גם אם התחלתי בלכתוב פוסט הסבר ואז בלוג שמציג את הגישה החברתית שאני רוצה להנהיג, בסופו של יום, הבלוג הזה במטרתו להיות בלוג אנימה ומאנגה.
לפי שאני אתחיל להמליץ! הצהרה! אני לא מוכן לחלוק כאן במקום פומבי לינקים להשגת כל הכותרים שאני מציג כאן, אבל הם כן ניתנים להשגה ברשת, אם מישהו כאן לא יודע איך לחפש כותר אותו אני מזכיר כאן, אתם מוזמנים לפנות אליי באופן פרטי בהודעה כאן עם האימייל שלכם (שכידוע לי נשאר סודי וחשוף רק לי) ואשמח לעזור לכם.
הרבה דברים ראיתי במשך ה-3 שנים האחרונות ולכן יש הרבה על מה לכתוב, אבל ככל שדברים יותר עכשוויים ככה הם יותר חמים בראש. בעתיד כשארצה לסקור סדרה שכבר סיימתי, כנראה אעשה לה ריוואץ', על אף שכנראה אחד יותר חפיף, כי אני יודע מה קורה בסצנות מסוימות בעל פה.
אז בינתיים… עם הרבה עומס בזמן האחרון, כמות סדרות האנימה והמאנגה שאני עוקב אחריהן התדרדרה בטירוף. יוצא שאני משלים סדרות רק לאחר שהן נגמרות ואני שומע דעות של אנשים אחרים על האם הן טובות או לא, מה שגורם לי לבוא עם ציפיה כזאת או אחרת לסדרה, ולפעמים להרגיש מאוד משועמם (מה שקרה לי עם ההתחלה של דורארארא, על אף שעכשיו אני קצת יותר בפנים).
פורמאטים לפוסט שבועי!
לפני שאתחיל את ההמלצות, רציתי לציין שאני מתכנן לבצע סוג כזה או אחר של "פורמאטים" לבלוג שלי, וכנראה שפעם בשבוע (החל משבוע הבא, בתקווה) יהיה פוסט אחד לפחות שיענה על מבנה מאוד ספציפי. לבינתיים – התוכניות שלי לפוסט הן לכתוב בו כמה פינות קבועות:
- "חדשי השבוע" – בעיקר בקשר למאנגות חדשות שהתחילו לתרגם, חוות דעת ראשונית.
- "עדכון מתורגם" – בעיקר מה יצא לי לתרגם בשבוע האחרון, מה אני חושב על מה שתרגמתי וכו' ואולי איזשהו אישויים תרגומיים שהיו לי
- "צפיות השבוע" – כדי לסקר באופן כללי דברים שראיתי (ברמה של פרקים ממש) ומה שחשבתי עליהם.
רציתי לשאול את דעת הקוראים – אילו פינות אתם הייתם שמחים לראות בפוסט שכזה. הפורמאטים האלו הם לא קבועים, וכנראה יורחבו ככל שהזמן יעבור, לפעמים אפילו חלקם לא יופיעו, אבל – אשמח לקבל כמה שיותר פידבאק כדי לספק לקוראים שלי את הדבר שהם הכי רוצים.
ועכשיו! להמלצות!
מייג'ור (עונה שישית)
ההמלצה הזאת היא באופן כללי על מייג'ור, לא רק על עונה שישית!
העונה השישית יוצאת בימים אלו ובשבועות הקרובות היא תגמר, ואני ארגיש את החיסרון של המייג'ור שלי לכשזה יקרה. זה עד כמה אני אוהב את הסדרה.
רבים האנשים שאמרו לי "אוי, עוד סדרת ספורט ארוכה", אבל גם בשל מבנה האנימה של מייג'ור, היא הפכה להיות האנימת ספורט שאני הכי הייתי ממליץ לאנשים – מייג'ור מחולק לעונות, כאשר בכל עונה יש 25-26 פרקים, כל עונה מספרת סיפור על תקופה בחייו של הדמות הראשית מההתחלה עד הסוף – מכאן, שבתור אנימת ספורט, היא האנימת ספורט שהכי קל לעכל. אם אתם חוששים מסדרה ארוכה שנמשכת לנצח – תנסו את העונה הראשונה, תנסו כמה פרקים, ואני מאמין שרובכם, תוך 6 פרקים תרגישו את עצמכם מאוד מחוברים, לרמה שתתקשו להתנתק עד שתסיימו את כל העונות.
מייג'ור היא סדרה שמדברת על חייו של בן אדם בשם גורו, שהדבר הכי ברור עליו זה אהבתו לבייסבול. זה מה שמניע אותו כל חייו. העונה הראשונה גוללת את חייו כילד מתבגר. אביו, שיגהארו (שמדובב על ידי טאקהיטו קויאס *__*, אחד המדובבים!) – שחקן בייסבול מקצועי ביפן, אשר לאחר פציעה מאבד את היכולת שלו להגיש, מה שגורם לו להיות מסולק מעבודתו. על אף זאת, בשל אהבתו לתחום, והרצון להנחיל לבנו בן ה-6 את האהבה לבייסבול, ובעזרת תמיכה של חבר טוב, שחקן בייסבול מקצועי – חוזר לתפקיד מקצועי כחובט. לאחר טוויסט עלילתי מרגש חייהם של השניים עוברים שינוי גדול – ואנחנו חווים איך הם מתמודדים עם השינוי הזה במשך כל העונה, בזמן שאנחנו רואים את גורו משחק עוד ועוד בייסבול והופך חברי קבוצה פשוטים לכוכבים של ממש.
האינטרקציה בין הדמויות לאורך כל הסיפור ממש יפה, וגורמת לי אפילו לשכוח לפעמים שהאנימה מבוססת על בייסבול, אבל פרקים שלמים סביב המשחק משאירים את האנימת שונן הזאת נאמנה לבייסבול אותו היא מנסה להציג.
בקיצור – אנימה שאני גאה לדרג במקום מאוד גבוה, וכאנימת הספורט הכי טובה שנחשפתי אליה – אני ממליץ לכל מי שלא יצא לו עדיין לנסות – לראות את הפרקים הראשונים לפחות. ואם זה נשמע לכם ארוך – תנסו לראות סדרה של 26 פרקים שנקראת "מייג'ור עונה ראשונה", זה כבר גודל סטנדרטי, לא? 
ואם במהלך הצפיה אתם מסתבכים קצת עם הבייסבול, אתם מוזמנים להריץ וויקיפדיה ולקרוא קלות על החוקים הבסיסיים של המשחק. לרוע המזל האנימה כמעט ולא מסבירה את החוקים ואפשר להבין אותם רק תוך כדי צפיה במשחקים או אימונים.
סנגוקו באסארה (2)
שוב – ההמלצה הזאת הולכת באופן כללי לכל סנגוקו באסארה, אבל כרגע אני עוקב אחרי סנגוקו באסארה 2.
סנגוקו באסארה היא אנימה המבוססת על משחקי הפלייסטיישן באותו שם. אפשר להגיד שהדבר המרכזי בסדרה היא שרירים, אבל גם עלילה טקטית ברמות אדירות וקרבות של צבאות.
הימים הם ימי הביניים של יפן, התקופה שלפני שטוקוגאווה יצר את השוגונט ששלט ביפן ולכל מחוז היה "דיימיו" משל עצמו. בשל זאת הם היו במלחמה מתמדת על מי יהיה השליט הגדול של יפן. האנימה – עד כמה שמלאה בדמויות היסטוריות, לא ממש עוקבת אחרי היסטוריית יפן, כי דווקא אודה נובונאגה – הגנרל הגדול והמפורסם, הוא האיש הרע בסדרה, שאומר תמיד שנשלח מהגהנום השישי כדי לאחד את הכל תחת שלטונו.
אם יש לי משהו להגיד על הסדרה – שהסדרה הזאת מלאה בגאר (גברים מגניבים – אפשר להגיד גברים של ממש) ברמות שלא יאמנו, כי ככה בנו את הדמויות, ועל אף שככה בנו את הדמויות, זה פשוט מאוד משתלב כ"כ יפה שאתה לא מרגיש שזה מאולץ.
העלילה עצמה – דאטה מאסאמונה הוא השליט של אושו, באחד מניסיונותיו לבצע פלישה הוא נפגש בסאנאדה יוקימורה, אחד מהגנרלים של טקדה שינגן, השליט של קאי. השניים נלחמים בקרב אחד על אחד עצום שבו אפשר להבין ששניהם – דאטה שנלחם עם 6 חרבות (3 בכל יד – ובתור נאקאי קאזויה, המדובב של זורו מוואן פיס, הוא די משפיל את זורו שמשוויץ ביכולתו להלחם ב-3 חרבות…) ויוקימורה שמשתמש בזוג חניתות ארוכים – חזקים בטירוף.
בזמן שטאקדה שינגן ואואסוגי קנשין (המדובב על ידי פאקו רומי) השליט של אצ'יגו, ממשיכים במלחמות המתמידות ביניהם, המהלכים של נובונאגה אודה (שמדובב על ידי נוריו וואקאמוטו, המדובב הכי אהוב עליי) מתחילים להיות ברורים יותר, הוא משתמש בנשקים מערביים ובכוח עליון כדי למחוץ כמה שיותר מחוזות כדי להשתלט על יפן, כדי לעצור את הרוע יש על כולם להתאחד כדי להלחם נגד האויב הנורא.
נכון שהעלילה נשמעת מאוד שוננית ופשוטה, אבל האנימציה המעולה והדמויות המעורבות בסיפור גורמים לך להנות. בזמן שרואים את התפתחותם של יוקימורה ודאטה הצעירים אנחנו נחשפים לדמויות עמוקות, כאלו שיודעות מדי פעם לוותר על כבודם בשביל המטרה, ומשתנות ולומדות להעריך אחד את השניה. הליך ההתבגרות המהיר של סאנאדה יוקימורה בצל המלחמה מוצג בצורה ממש יפה למשך 2 העונות. לראות את סנגוקו באסארה זה לא בחובה לחפש מסר סודי עמוק יתר על המידה, אבל מה שבטוח – זה לא רדוד בכלל. לכל דמות יש סיבה לבחור צד כזה או אחר, והאינטרקציה ביניהם והדמויות שאני מרשה לעצמי לקרוא להם "מגניבות" בהחלט יוצרות את הסדרה.
מה גם שבעונה השניה אנחנו מקבלים רע ראשי בהרבה יותר עמוק מנובונאגה, אם בעונה הראשונה הרוע של נובונאגה רוכך רק על ידי האנשים המשרתים אותו סביבו, בעונה החדשה לרע הראשי יש סיפור עמוק שאפשר באמת להזדהות איתו, עד כמה שהוא בעצם גרסת המרכבה של משה (מי שצפה בעונה השנייה יבין את ההערה…)
סנגוקו באסארה היא סך הכל סדרה קלילה לצפיה, אלא אם אתה יושב וחושב על המהלכים האסטרטגיים של המלחמה, כדי להבין את המחשבה העמוקה של האסטרטגים, ולדעתי – ה-12 פרקים של העונה הראשונה שווים את זה, ואני לא אומר את זה רק כחובב היסטוריה יפנית שמשועשע לראות את השימוש בדמויות היסטוריות מוכרות.
ועכשיו, להמלצה האחרונה שלי, אזהרה מראש! זאת מאנגה!
המאנגה החביבה הזאת מקבלת בקרוב עיבוד לאנימה, על אף שזה הולך להיות רק אובה, אבל מהטריילר הולך להיות אדיר. אני ממליץ לכולם לקרוא את המאנגה כדי שתוכלו להגיד "אני חוויתי את המאנגה לפני שיצאה האובה בכלל!" לי באופן אישי זה נותן הרגשה מאוד טובה כשאני יכול להגיד את זה על כותר טוב.
מה בעצם יש לנו במיראי ניקקי? מיסטורין, מתח, רצח המוני, מרכיבים של מאנגת שונן בוגרת טובה, וביחד עם זה גם עלילה טובה שמנמקת את הכל, למי שמחפש עומק.
העלילה – אמאנו יוקיטרו הוא נער שהתחביב שלו הוא לכתוב ביומן שלו בפלאפון, הוא לא ממש משתלב עם אנשים, רק יושב לו בצד ומתעד כל דבר שקורה סביבו. חיים משעממים של עובר אורח פשוט. אבל, מה שלא יודעים על יוקיטרו, זה שיש לו חבר דמיוני וסודי – דאוס אקס מכינה, יצור ענקי ומפחיד שטוען שהוא האל של העולם ושליט הזמן והמרחב. יוקיטרו כמובן בטוח שדאוס הוא סתם המצאה של הדימיון שלו, עד שבשיחה ביניהם יוקיטרו מדבר על עד כמה החיים משעממים וכו' ודאוס רומז שמשהו מעניין הולך לקרות. בבוקר למחרת כשיוקיטרו מתעורר הוא מגלה שהיומן שלו בפלאפון מתחיל לכתוב דברים במקומו, דברים עם תאריכים שעוד לא קרו, במהרה הוא מגלה כי היומן שלו הפך להיות "יומן עתיד" (ומכאן השם מיראי ניקקי – יומן עתיד). בזמן שהרוצח המסטורי שמסתובב בשכונה מנסה להרוג אותו, יוקיטרו נפגש ביפת הכיתה – גאסאי יונו, שמספרת לו שהיא באה להגן עליו. לא עובר זמן רב מדי עד שיוקיטרו מבין כי דאוס אמיתי – ולא רק שהוא אמיתי, יוקיטרו נלכד לתוך משחק הישרדות בין 12 מחזיקי יומנים – לכל אחד תכונה אחרת (של יוקי זה יומן עובר האורח – הוא יכול לחזות כל מה שקורה סביבו) – והפרס הוא המושב של דאוס בתור אל העולם ושליט הזמן והמרחב. הזהויות של 12 מחזיקי היומן סודיות וכולם עושים הכל כדי לגלות מי הוא מי, בזמן שקרבות קשים ומטורפים מתרחשים במטרה להיות השורד האחרון. יוקיטרו שלא ממש רוצה לשחק מוצא את עצמו מחויב לשחק בתור הראשון להרוג – וככה מתחיל משחק קשה בטירוף.
ברקע – העוזרת של דאוס – מורומורו – מבצעת מהלכים מפוקפקים במטרה "לעזור" למשחק, מה האינטרסים האמיתיים שלה?
כמו שאפשר להבין מהתקציר העלילתי שלי, העלילה של הסדרה מורכבת מאוד ומלאה במגוון סודות והפתעות. כרגע המאנגה לקראת סופה, וכנראה שאנחנו בסאגה האחרונה. כמות מדהימה של דמויות מטורפות (יונו הפסיכופטית שנלוות ליוקיטרו לאורך כל הדרך, בעלת כמה סודות משונים…) או גאוניות (לדוגמאת אקיסה ארו – בלש צעיר ששמעתי אנשים משווים אותו לקאורו מאוונגליון – על אף שאהבתי את אקיסה ארו יותר) יוצרת סיפור מדהים בעל הרבה טוויסטים יפים שפשוט מאוד גורמים לי אחרי כל פרק להיות "… מה הלך, מה הולך לקרות… מה לעזאזל?" ככה שאם אתם מחפשים שונן לא טיפוסי, מיסטורין ואקשן טוב, זה המקום בשבילכם. ומה שבטוח, כדאי לכם מאוד לקרוא כדי להבין למה כ"כ בא לי לפוצץ את חולון 
ההתבגרות של יוקיטרו בשל כל הדמויות מסביבו גם היא מדהימה בטירוף – ונותנת הרגשה חיובית של דמות עמוקה שעוברת כמות אדירה של משברים. אני באופן אישי מת על יוקיטרו כדמות, וחושב שהוא דמות ראשית טובה.
בכל מקרה – אם מאנגה טובה אתם מחפשים, מיראי ניקקי (שד"א נשאר במשך הרבה זמן המאנגה השבועית של לורק – ולא רק בגלל עצלנות של אנשים להחליף) היא בשבילכם!
עד כאן להיום, מקווה מאוד לראות אתכם גם בפוסט הבא שלי! ומקווה שאנשים ינסו חלק מההמלצות שלי כאן.
אשמח לשמוע ממכם בתגובות פה, אם ניסיתם, אם אינכם מסכימים עם המלצה, או אם אתם ממש מסכימים עם המלצה! תשתמשו באפשרות להגיב! כי בשביל זה היא פה
