חיכיתי שיצטברו מספיק סדרות חדשות לעונת אפריל בשביל חלק ו', ולכן מצאתי את עצמי כותב פוסט אחר, אבל בשל יום השואה ומצבי לחץ אישיים כאלו או אחרים שלי יצא שעד כה לא פרסמתי את הפוסט המדובר, ולכן אני אפרסם אותו עכשיו, ואחזור לסיקורי עונת אפריל בימים הקרובים.
הפוסט המדובר הוא פוסט סיכום של הפסח אותו עברתי.
"אבל רגע, אורי, הבלוג שלך, על אף שכמו כל בלוג, הוא בלוג, הוא לא בלוג על חייך האישיים," אתם עלולים להגיד לי, אבל זה כל היופי, כי מה שקורה הוא שבעבודה שלי יש 2 חופשים אותם כל העובדים (חוץ מאלו עם אישור מיוחד) חייבים לקחת – וזה חופש בחו"ל המועד סוכות ובחו"ל המועד פסח, לכן בפסח מצאתי את עצמי בחופש, ובידיעה שככה זה יהיה הפסח שלי היה עמוס בפעילויות שקשורות בצורה כזאת או אחרת אליכם, לקהילה.
וזה סדר השבוע הארוך שהיה לי:
8-9.4 הייתי בדוכן אמא"י בכנס עולמות
10.4 הייתי במפגש של קהילת הקוספליי (התנהגתי כמו דושבאג שרק בא ורצה לדבר עם חברים שלו שבקטע של קוספליי :O)
11.4 הייתי בדוכן אמא"י באירוע של אוטוקו-באנזאי מהבוקר, לאחר מכן הלכתי לראות את המחזמר ומשם עברתי לערב מיוחד לפעילי אמא"י
בפוסט אני אספר לכם קצת על חוויות מעניינות וכדומה על מגוון הפעילויות בהם הייתי (יש פה 4 פעילויות בסך הכל) ככה שאם מעניין אתכם לשמוע, אתם יכולים להכנס לכתבה ופשוט מאוד להמשיך למקום הרלוונטי אליכם.
מקווה שתמצאו חלק מהדברים מעניינים, ו… שנראה אתכם גם בפוסטים בהמשך!
אני חייב להודות לכמה פידבקים נהדרים שקיבלתי לאחרונה שדי חיממו לי את הלב. אבל, בכל מקרה, בואו נמשיך לפוסט עצמו!
8-9.4 – עולמות 2012 – שגעון
כחלק מחלוקת אחראויות ויוזמה אישית שלי מונתי לתפקיד "אחראי דוכן אמא"י מחוץ לכנסים", מה זה אומר? זה אומר שכל פעם שיש דוכן של אמא"י מחוץ לכנסים שלנו, אני זה שאחראי לרכז ולדאוג שהוא עומד על הרגליים, ואם אין לי כוח אדם שישב בדוכן, אז אני יושב שם.
בעולמות ספציפית רוב הכנס ישבתי בדוכן, היו שלוש שעות (שעתיים של אוכל ושעה של משחקים) שבהם היו אנשים שהחליפו אותי בדוכן, ככה שרציתי להגיד תודה לאנשים האלו – ברק גולדיך, גל קפון, מריה צליקוב והילה בגם (על אף שהיא הייתה שם רק כי היא הייתה צריכה לשבת איתי לשיחה~ אבל עדיין ניתן לה פה קרדיט).
אז חוויות? יצא לי להכיר קצת את החבר'ה שעובדים על לינוקס, בזמן ששמעתי אותם מסבירים לעוד ועוד אנשים למה לינוקס עדיף מווינדוז ומנסים להסביר להם למה הבעיה של המשחקים היא לא בעיה אמיתית (זה תלוי איזה משחק!)
באופן כללי הצהרתי להם מראש שאני לא חובב של לינוקס במיוחד כי הכריחו אותי לעבוד איתו באוניברסיטה ומשם פתחתי סלידה אבל הם היו חבר'ה מגניבים והיה נחמד לשבת לצידם. המנהל של הדוכן, בחור בשם משה, גם טיפל לי במחשב עבודה שלי שמריץ לינוקס אבל לא מזהה רשת אלחוטית, מה שמאוד הפריע לי למשך הרבה זמן, ככה שזה היה ממש נחמד.
חוץ מזה, עברו בדוכן כמה וכמה אנשים, חלקם חידשו, חלקם פשוט שאלו מה אני עושה מה שגרם לי לדקלן כמו תקליט את התוכנית של אמא"י ואת המנטרה שלנו ומה אנחנו עושים במהלך השנה. היו כמה אנשים שהתלהבו לשמוע שממש ליד בספריית בית אריאלה יש מדור שלם של מנגה.
היה גם אחד שבא ואמר לי בצורה די ישירה שזה מרגיש כאילו אמא"י פונה לקהילה הצעירה של חובבי האנימה והמנגה ולא מייצגת בכלל את הקהילה המבוגרת, מה שגרם לי לתת הסבר די מפורט ללמה הפרט הזה הוא רק הרגשה ולא נכון – כיוון שהמהלך הוא כבר מזה כמה כנסים ולפחות במהלך הוועד הזה להשקיע עוד ועוד בנושא של תוכן בכיוון של פניה לקהל המבוגר יותר, התשובה הרשימה אותו והוא נרשם, מה שמבחינתי האישית לפחות הפך את כל קיום דוכן אמא"י בעולמות להיות שווה את זה (כן, הדברים האלו הם דברים שמאוד משמחים אותי).
לא יצא לי ממש לחוות את הכנס אבל כן יצא לי קצת לשחק עם חברים ככה שבסופו של יום די נהניתי. כנסי מד"ב ופנטזיה לא מדברים אליי כבר באותה רמה שהם דיברו אליי כשהייתי צעיר, מה שמוזר – כי אני עדיין חובב מד"ב ופנטזיה.
10.4 אירוע קוספליי בפארק הלאומי ברמת גן
הגעתי בשעה מוקדמת של הבוקר עם קבוצת חברות טובות שלי (שלאחר מכן התרכזו בעיקר בצילומים, אז היה נחמד לבלות איתן לפני וגם אחרי) ומשם יצאנו לחיפושים בפארק הענקי.
רוב המפגש ישבתי עם אנשים ודיברנו על דברים כמו מוזיקה, אנימה, קוספליי ועוד מגוון רחב של נושאים שקשורים לתחום, ככה שהיה ממש כיף וגם יצא לי להכיר כמה אנשים חדשים בדרך, שלא יצא לי להכיר ממש עד אז, ואני ממש אוהב להכיר אנשים חדשים. ישבנו באזור המרכזי ולעיתים הלכנו גם לאכול וקוספליירים הלכו להצטלם כשהם מצאו צלם שיצלם אותם, אבל לא ממש זזנו משם להפריע לאף אחד והתנהלנו לנו בכיף ובסבבה.
דברים שלמדתי מהמפגש זה שאם יוצאים לפארק באמצע הקיץ (או אפילו האביב) כדאי להביא קרם הגנה, כי נשרפתי לרמה שהיה אפשר לבשל עליי ביצה כבר.
נשמעו כמה תגובות בקשר למפגש על זה שאופי המפגש הוגדר כמפגש פוטושוטס ולכן נרמז מצידם של אנשים שכל מי שלא מתכנן להגיע אליו להצטלם שלא יגיע (על אף שמאוחר יותר הובהר שמי שמתכנן להגיע ולהפריע בצילומים שלא יגיע, מה שהבנתי שהייתה הכוונה מלכתחילה), אבל אני הגעתי כי א' יש לי הרבה חברים שם ואני אוהב להסתובב עם חברים שלי וב' היו אנשים שהבטיחו שהם יבלו איתי זמן וישבו וידברו איתי ויארחו לי חברה, ויודעים משהו? באמת שלא היה לי רגע דל אחד אפילו במפגש ההוא, וזה היה מה שהייתי צריך בשבוע עמוס בתקופה עמוסה כדי להוריד לי קצת מהלחץ שהיה לי עד לאותו רגע מהראש.
אז… בקיצורו של דבר – קהילת הקוספליי על אף שעלולה לעשות רושם אליטיסטי לא באמת בראש אליטיסטי, לכולנו יש אנשים שאנחנו לא מחבבים וזה טבעי, אבל האירוע היה פתוח לכולם ומי שרצה לבוא בלי קוספליי ובלי מצלמה אפילו היה יכול להגיע, אבל אם מישהו היה גם מגיע וגם מפריע לצילומים, זה היה פוגע באחד מרעיונות המפגש ולכן הדברים הוצגו כמו שהם הוצגו.
מה שכן, המפגש גרם לי לחשוב על זה שצריך לדאוג שיהיה עוד מפגש קוספליי ללא קוספליי, מה שהסכמתי אפילו להרים את הכפפה ולעזור לגרום לקרות, כי המפגש שהיה לפני כשנה היה מפגש ממש כיפי ומגבש, כמו שמפגש צריך להיות (כי ברגע שאנשים באים בלי קוספליי, אין את הרצון והצורך להצטלם ואפשר להתרכז בעיקר בלדבר על דברים מעניינים).
לאחר המפגש הלכתי לאכול עם חברים בריבר והיה מגניב ומעניין וסיפרנו חוויות מהמפגש, שם גם דיברתי על מפגש קוספליי בלי קוספליי ובקיצר… יהיה מעניין!
אה, כן, לקראת סוף המפגש השתעממתי קלות והלכתי לשחק לי במשחק כזה או אחר, מסתבר שזה תועד כאן…
אני ואהבת חיי האמיתית, דאנג'ן רייד!
11.4 אוטוקו באנזאי – בית פרנקפורט
אז אחרי הרבה הכנות וכדומה הפרויקט של אירוע שמיועד להרצה של מחזמר יצא לפועל. הגעתי כשעתיים לפני ההקרנה הראשונה לאחר שלקחתי את כרטיסי החבר החדשים של אמא"י והקמתי את דוכן אמא"י, בו ישבתי רוב הזמן. במזל הצלחתי להמנע מלספיילר לעצמי את המחזמר מלהקשיב למה שקורה בפנים בזמן ההרצה הראשונה, וגם איכשהו אנשים שיצאו לא דיברו יותר מדי על מה שקרה במחזמר עצמו כשהם יצאו, אלא רק אמרו שהיה אדיר. ראיתי גם שמספיק אנשים קנו כרטיסים ל-2 ההופעות, ככה שזה כל מה שהייתי צריך כדי לדעת שהולך להיות מחזמר אדיר.
בזמן שישבתי בדוכן נרשמו לא מעט אנשים, כי עדיין אירוע של אמא"י, אבל חלק לא קטן אמרו שהם כבר רשומים. אנשים שלא היו מהקהילה שאלו מה זה אמא"י וקיבלו ממני הסבר מפורט והיה כיף לשבת ולהסביר ולעשות את התפקיד של אחראי הדוכן. במהלך האירוע גם ניגשה לדוכן מישהי שגרה בירושלים, שלה סיפרתי בהתלהבות על מגוון האירועים שקורים בירושלים, כיוון ש… אני עוסק לא מעט בלפתח את אזור ירושלים, ולכן היה חשוב לי לפרסם לכמה שיותר אנשים כדי להגדיל את גרעין הקבועים במועדון הירושלמי.
במקרה גם נתפסתי בתמונה בדיוק בדקה הזאת, ובהתחשב בזה שזאת בין התמונות היחידות מהימים האלו (עד שרון יעלה תמונות פאפאראצ'י שלי ממפגש קוספליי), אז הנה היא בשבילכם!
אורי מבצע שיווק בהתלהבות לאמא"י
לאחר שעברה כמות גדולה של אנשים התחילה ההצגה השניה, נכנסתי לשם עם חברים וצפינו בהצגה שהייתה מצחיקה, קלילה, טובה ואפילו כזאת שמישהו שהוא לא חובב אנימה יוכל לענות ממנה, כמובן שלחובבי אנימה החוויה הייתה גדולה יותר, אבל הבדיחות היו במקום, המשחק היה טוב, השירים היו מעולים, הקונספט היה מעולה ואני פשוט ממליץ לכולם ללכת לראות את המחזמר אם עדיין לא ראיתם אם וכאשר המחזמר יעלה שוב.
לאחר מכן הלכתי עם חברים לאכול במקס ברנר והיה מצחיק וכיף.
11.4 מפגש של פעילי אמא"י
טוב, בערב, אחרי שכל זה נגמר, נפגשנו לנו בפארק כזה או אחר לקיים מנגל וגיבוש קבוצתי לפעילי אמא"י, חוץ מזה שהיה אוכל חינם היה ממש כיף, ואני חייב להודות לאלון ג'וני אלבוחר על ארגון האירוע. הייתי מפרט יותר על האירוע עצמו, אבל אני רוצה שאנשים יהיו פעילים, ולכן אני אשאיר את מה שהלך באירועים כטיזר לזה שאתם צריכים להפוך להיות פעילים ולבוא!
עד כאן להיום,
בקרוב עם עוד סיקורי עונה,
אורי מרקוביץ'!
נשמע שהיה שבוע עמוס בדברים טובים סה"כ <: