סיכות התחלת עונת ינואר 2012

כמובטח, הנה הפוסט ההוא שכל מי שקרא את סיכומי עונת ינואר חיכה לו, הפוסט שיסכם את התחלת עונת ינואר לפי דעתי האישית!

מצטער שלקח לי הרבה זמן להכין אותו, נפלו עליי הרבה דברים אישיים, אם זה לחץ בעבודה, בלימודים, באמא"י, בעיות קלות בחיים האישיים, אבל כהרגלי, אני מנסה להשאיר קצת זמן בצד כדי לכתוב לכם את מה שאני בד"כ כותב בבלוגי.

בימים הקרובים (בתקווה בימים הקרובים ולא בשבוע הבא) אמשיך את סיכום הטיול שלי ליפן, ככה שיש למה לחזור ולהתעדכן.

אני מזכיר לכם שבינתיים רץ סקר בצד ימין של הבלוג לאילו פוסטים אתם רוצים לראות בבלוג, ככה ששווה ללכת ולהצביע.

לכל מי שפספס חלקים קודמים של סיקור ינואר 2012, הנה חלקים קודמים:
חלק א'
חלק ב'
חלק ג'

בינתיים, מה יש לנו היום? את מה שבד"כ יש בפוסטי סיכום של התחלת עונה – סיכום של סדרות שלא הספקתי לכתוב עליהם, וסיכום של על מה אני ממליץ וממה אני ממליץ להתרחק.

ואלו רשימת הנושאים עליהם אדבר היום:

• Black Rock Shooter
• Gokujo
• סיכום התחלת העונה

תודה לסם אפצ'י על הלוגו לעונה הזאת, הדמות, ד"א, זה דאטה מאסאמונה מברייב10.

Black Rock Shooter
והפעם נויטאמינה באים אלינו עם סדרה שמבוססת על… סרטון עם שיר ווקאלואיד?

עלילה: מאטו פוגשת יום אחד את יומי ונמשכת אליה, היא רוצה להיות חברה שלה. אך כשהיא באה לבקר אותה היא מגלה שהיא מטפלת בילדה על כסא גלגלים שפשוט רוצה שהיא תסתלק, וככה מאטו מוצאת את עצמה נלחמת כדי להיות חברה של יומי. במקביל לכל זה מתרחשים קרבות בעולם דמיוני וצבעוני בין בלאק רוק שוטר לדד מאסטר. מה הקשר חוץ בין הדמויות חוץ מזה שהן נראות אותו דבר (וכנראה אותו אדם?) נגלה בהמשך.

דעה: האנימציה הייתה פחות טובה מאשר באובה, ובסופו של דבר הפרק היה לא ברור בעליל כמו שציפיתי. על אף זאת, מדובר פה על סדרה של נויטאמינה ולכן כן יש לי תקוות בשבילה, לפחות שתצדיק את זה שהיא החליפה את ת'רמאה רומאה במשבצת המקורית של זה.
מצאתי את זה מאוד חמוד שהשתמשו בשיר בביצוע המקורי כשיר סיום של הפרק הראשון, וכשיר פתיחה של הסדרה כולה, כי זה מכניס ערך מוסף לעובדה שזה סדרה שמבוססת על שיר של ווקאלואיד.

המלצה: לא אהבתי את האובה, אבל מי שאהב את האובה כנראה יאהב את זה.

מי רוצה מקרונים צבעוניים?

אה, ויש גם את זה בין השאר...

Gokujo
סדרה על תלמידות תיכון… קצת טיפשות?

עלילה: איה אקאבאנה היא תלמידת תיכון שאוהבת להשוויץ במה שיש לה ומתעסקת הרבה ביופי שלה. יש לה זוג חברות טובות איתן היא נוהגת להסתובב וביחד… קורים כל מיני שטויות? בפרק הראשון היא מגלה שהיא הולכת בלי תחתונים (מסיבה מפגרת להחריד) ולכן היא רוצה שאחת החברות שלה תלך גם בלי תחתונים כדי להיות פחות נבוכה, והיא תשיג זאת בכל מחיר. רגע, מה?

דעה: רגע, מה? תמיד אתה אומר לעצמך "לא, זה רק 6 דקות, זה לא כזה נוראי," ולאחר מכן כשאתה רואה את ה-6 דקות האלו אתה מבין כמה זה נוראי. האנימציה לא בשמיים כי אין בה הרבה צורך והעלילה מוזרה. הניסיון לבדיחות משתמש לרוב בהומור די ירוד ו… כן, בקיצור, קשה לי לעקל את הסדרה הזאת

המלצה: לא מומלץ בכלל.

מה אתם מעצבנים אותה?!

What did I just watch?

סיכום התחלת העונה

ועכשיו כמירב המסורת עליי להגיד מה 5 הסדרות עליהן אני הכי ממליץ ומה 5 הסדרות עליהן אני הכי פחות ממליץ.

5 הסדרות הכי מומלצות:

1. ת'רמאה רומאה (חלק ג') – יכול להיות שהמיקום גם קשור לעובדה שהסדרה נגמרה, אבל הסדרה הזאת הצחיקה אותי כל כך והראתה לי איך גם כשהציור והאנימציה נראים מוזרים, אפשר לקבל סדרה מעולה לחלוטין.
2. אנת'ר (חלק ב') – מה שהתחיל כסדרה רגועה הפך במהרה לסדרת אימה טובה. כשחששנו מזה שזה הולך להיות עסק שחוזר על עצמו גילינו שטעינו וככה במהרה הסדרה זכתה במקום גבוה בדירוגים שלי והפכה להיות הסדרה לה אני הכי מצפה כל שבוע.
3. ניסהמונוגאטארי (חלק א') – בהתחלה חששתי ששאפט הולכים לדפוק את זה כמו שרק הם יכולים לעשות, כששני הפרקים הראשונים היו שטויות במיץ עגבניות כמו שמתאים רק לשאפט לעשות, אבל לאחר שהסדרה התקדמה קצת היא בהחלט גרמה לי להרגיש עד כמה טוב שסיימתי באקהמונוגאטארי רק בשביל זה.
4. ברייב 10 (חלק ג') – במקום הרביעי כבר מתחילים להיות חילוקי דעות. ברייב 10 זה בהחלט לא סנגוקו באסארה, וגם לא מנסה להיות זה. הסדרה טובה בפני עצמה ועצם העובדה שיש עלילה שיוצרת את העימותים בין השליטים בסדרה בהחלט גורמת לי להיות מרוצה ממה שהז'אנר ההיסטורי מקבל כאן.
5. דנשי קוקוסיי נו ניצ'יג'ו (חלק ב') – מה שהתחיל כ"לא יודע עד כמה אני אהנה, זה נראה כמו חיקוי לקימי טו בוקו." הפך במהרה להיות "וואו, זאת אשכרה סדרה מצחיקה!" לעיתים ההומור הוא הומור מאוד יפני, אבל מצד שני, בתור סדרת קומדיה היא ממש מוצלחת עד כה בעיניי.

5 הסדרות הכי פחות מומלצות:

1. היי סקול DxD (חלק א') – אני חייב להגיד שאחרי מה שהלך בפרק הראשון החלטתי לא להמשיך את הסדרה, ציצים, ציצים ועוד ציצים, אבל איפה העלילה מתחת לכל זה?! יש, אבל גם היא קשורה בסופו של דבר ל… עוד ציצים.
2. גוקוג'ו (כאן) – אני אפילו לא יודע מה זה. אני חושב ששם הסיפור אהבה שלי עם הסדרה מתחיל וגם שם הוא נגמר. לא מבין מה המטרה של הסדרה אז היא מרגישה די טיפשית ועם הומור רדוד.
3. מילקי הולמס 2 (חלק ג') – אם העונה הראשונה הייתה לא משהו בעיניי, גם העונה השניה ככה. בדיחות גועליות, הומור מוזר, ו… אני לא בטוח למה אני צופה בזה בכלל, עדיין.
4. פויו פויו קנסטסו ניקקי (חלק ג') – סדרה על חתול עגול ושמן לא יכולה להיות טובה, במיוחד כשזה כל מה שיש שם, ושזה 3 דקות כל פרק.
5. קיל מי בייבי (חלק א') – והנה הגענו לסדרה הכי גרועה מבין הסדרות הבינוניות שתמיד מתברגת לה במקום החמישי. ההומור לפעמים מצחיק אבל רוב הזמן לא קולע לטעם שלי. החוסר בתקציב מאוד ניכר בהפקה ו… קצת משגע אותי באופן אישי.

עד כאן להיום, בימים הקרובים נחזור עם עוד פוסטים בבלוג! אז יש למה לחזור.

אם אהבתם את הפוסט תעשו לייק ותשאירו הודעה!

שלכם,
אורי מרקוביץ'.