טוב, לאחר הרבה הרבה מחשבה בנושא החלטתי שאני חייב לעצמי סוג של פוסט שמטרתו הכללית היא לבצע סיכום לשנת 2011. לספר לכם מה היה לי הכי טוב בשנת 2011 – מה האנימות הכי טובות שיצאו ב-2011 לדעתי, מה האנימות הכי טובות שראיתי ב-2011, ומה המאנגות הכי טובות שקראתי ב-2011. הכל למטרה אחת גדולה, לסכם את איך שנת 2011 עברה עליי בתור חובב אנימה מהשורה.
בינתיים, לפני יומיים כמו שכבר ראיתם יצא לי לפרסם את חלק ה' של יומן המסע שעשיתי לטיול שלי ליפן, ככה ששווה להכנס ולקרוא. חוץ מזה, כנסו חופשי חודשי לתוכן העניינים כדי להתעדכן בפוסטים ישנים יותר בבלוג!
אני אשמח לקבל תגובות שלכם על מה לדעתכם היו סדרות השנה, ואילו עוד תארים הייתם רוצים שאחלק, כדי שאדע לפוסט רשימות סיכום הבא (של 2012, במקרה ועדיין נחיה עד אז) וזה בלי קשר כמובן לזה שאשמח אם תחלקו ותעשו לייק בכפתור של הפייסבוק למטה.
אם כך, במקום להמשיך בגינונים המיותרים, בואו נתחיל בפוסט סיכום שנה!
רשומות סיכום 2011
האנימות הטובות ביותר שנגמרו השנה
3. Steins;Gate
סדרה על מסע בזמן בצורה קצת שונה, כאשר הדמויות הראשיות יכולות לשלוח סמסים לעבר ובעזרתם לשנות דברים שקרו בעולם, אבל שינוי קטן יכול להיות שינוי גדול במכלול האירועים של העולם ועלול רק להסתבך משם.
לסדרה הזאת בהחלט מגיע לקבל את המקום השלישי והמכובד, בין עונה מלאה בסדרות טובות, כדי להגיע לרשימה חייבים באמת להרשים וסטיינס;גייט, על אף התחלה מעט חלשה, הצליחה במהרה לקנות אותי לתוכה, להתעניין במהלך כל פרק ופרק במה שהולך, ולהתלהב מכל טוויסט עלילתי קטן וכל התפתחות עלילתית, לא משנה כמה ראיתי אותה מגיעה מראש. כדי להוסיף על אף ההרגשה כי זאת בסך הכל סדרת הארם טיפשית, היה בה גם רומנטיקה איכותית, ולכן אני נותן לה מקום בהיכל התהילה של השנה הנוכחית.
2. Mawaru Penguindrum
העובדה שקשה לתאר במשפט פשוט על מה הסדרה, הוא כבר בונוס שלה. סדרה על זוג תאומים המנסים להציל את אחותם ממוות בעזרת חיפוש אחרי ה"פנגינדראם" המסתורי והלא ידוע.
לסדרה שהצליחה לחבר אותי לכל פרק לרמה של לקום בבוקר יום שישי במיוחד כדי לראות את הפרק החדש, אפילו אם אני ביפן, וגרמה לי להתחבר כל כך לשירים, לקאברים, לדמויות, למתרחש, ועוררה בי רגשות כגון שנאה, אהבה, חיבה, כעס, סימפטיה ומגוון רחב של רגשות בהחלט מגיע לקבל מקום בהיכל התהילה של השנה שלי.
כדי רק להעצים את החוויה, העומק, הניחושים, הניסיון להבין מה הולך בסדרה המעולה הזאת של איקוהארה רק העלו את משיכתי העמוקה למאווארו פנגינדראם ובהחלט זיכו אותה במקום מיוחד כאן.
1. Mahou Shoujo Madoka Magica
סדרת המאהו שוג'ו האפלה המדברת על ילדות צעירות שנלחמות כנגד מכשפות מסוכנות עם חייהם על הקו היא בהחלט סדרת השנה שלי.
כדי להגיע למקום ראשון אצלי חייבים לעשות משהו שאני אהיה מוכן להאמין כי בעתיד הרחוק יגיע לו אפילו את הכותרת של "קלאסיקה" ואני מאמין שמאדוקה זה בהחלט זה, בזמן שהמקומות הנמוכים היותר רגשו אותי, מאדוקה היה הסדרה היחידה ברשימה הזאת שעשה את זה ב-12 פרקים, הסדרה היחידה שאשכרה גרמה לי לחכות ולעצור הכל (ובסוף גם סוג של לפרוש מהבלוג, אבל זאת לא הסיבה הישירה) רק כדי שאוכל לסיים את הסדרה. סדרה שפרק אחד בלבד שלה (10) הצליח לזעזע אותי לרמה שסדרות שלמות התקשו לזעזע אותי. סדרה שהצליחה לבנות מחדש ז'אנר שהרגיש כאילו נשחק סופית.
הטוב ביותר בז'אנר שיצא השנה
בשל העובדה שמאהו שוג'ו, אקשן (אם אפשר לקרוא לו ככה) ומד"ב לקחו את המקומות הראשונים, ז'אנרים אחרים, לדוגמאת רומנטיקה, דרמה, קומדיה ופנטזיה נשארו מאחור, וגם להם מגיע אזכור של כבוד, לכל חובבי הז'אנרים.
סדרת הרומנטיקה של השנה: Kimi ni Todoke 2nd Season
אם יש משהו אחד שמאוד פגע בז'אנר בשנה האחרונה היא העובדה שכל הסדרות שמנסות למכור את עצמן כרומנטיקה בשנה האחרונה היו מופנות לגברים, סדרות לדוגמאת Mayo Chiki או Mashiro-iro Symphony, ובשל זה הן סבבו את הרעיון שסביב גבר אחד יש לא מעט נשים שכולן מתאהבות בו והקשו על היכולת שלי לסמן אותן כרומנטיקה אמיתית.
על אף זאת, העונה השניה של קימי ני טודוקה, שסגרה סופית את העונה הראשונה של קימי ני טודוקה (סיקור העונה הראשונה), הייתה כל מה שיכולתי לבקש בסדרת רומנטיקה איכותית ואמיתית. הזיקה לבנות הפכה את הרומנטיקה להיות יותר מעניינת מ"ראית אותי בעירום! איך אתה מעז? טוב, אני בעצם מאוהבת בך…" שדי מזיל את הרומנטיקות של השנה. כל פרק מחדש ליבי הומס, הקיום של דמותו של מיאטה שהכניס צרות בקשר של הדמויות הראשיות רק היה דרך לשפר את המניה של הסדרה המדוברת.
סדרת הקומדיה של השנה: Baka Test 2
בז'אנר הקומדיה היו השנה לא מעט סדרות המשך וכמה וכמה סדרות חדשות, אבל לרוע המזל חלק מעונות ההמשך, לדוגמאת Maria Holic Alive, היו נפילה לא קטנה מהמקור. כששאלתי את עצמי מה סדרת העונה בתחום הקומדיה, התלבטתי קשות בין Level E לבין באקה טסט, אך בסוף נשברתי והחלטתי לפסוק לטובת באקה טסט.
העונה השניה של באקה טסט השתדלה לנצל כל רגע של "פילר" שהיה לה בשביל בדיחות בעלות הומור עמוק שהזכירו לנו טוב מאוד למה אנחנו בעצם אוהבים את הדמויות מהעונה הראשונה. על אף שלעיתים הסטייה מעלילת הסדרה נראתה מגוחכת להחריד, והשינוי הקיצוני של הבנות המאוהבות בדמות הראשית ממצב של "אתה לא מבין שאנחנו אוהבות אותך?!" ל"אם תמשיך להתנהג ככה לבנות אחרות, אתה תמות!" קצת הפריע, העונה הזאת המפיק הראה לנו שבאקה טסט יכולה לא רק להצחיק אותנו, אלא גם לרגש אותנו ולהתחבר לדמויות בצורה עמוקה יותר משחשבנו שאנחנו יכולים. זוג פרקי עבר, אחד דרמטי לחלוטין, והשני הומוריסטי בחלקו היה כל מה שהמפיק היה צריך בשביל ליצור אפקט זה, ובשל זאת, באקה טסט זוכה בתואר זה.
סדרת הדרמה של השנה: Ano Hana
השנה היו לא מעט דרמות, אך כשמבקשים ממני להגיד "אילו סדרות דרמה היו השנה?" אני אומר רק שם אחד ולאחר מכן עובר ומנסה לחשוב על עוד סדרות דרמה, בשל העובדה שהרבה סדרות לוקחות כמה הגדרות במקביל. אנו האנה הצליח לפגוע לתוך ז'אנר הדרמה בצורה כל כך טובה שהוא התחרה על אחד משלושת המקומות הראשונים בדירוג השנתי הכללי שלי.
באנו האנה אנחנו פוגשים בקבוצת בני נוער שתקועים בעבר שלהם, לפני 10 שנים, כשהם היו כולם חברים טובים והייתה להם בסיס סודי שבו הם היו נפגשים. הסדרה מדברת על ההתפתחות של החבורה הזאת, עכשיו לאחר שהם התאחדו מחדש 10 שנים אחרי ומעלה בנו הרבה מחשבות ושאלות, ומקשה עלינו לא להתחבר ולסמפט את הדמויות, בדיוק כמו שדרמה טובה צריכה לעשות.
סדרת הספורט של השנה: Moshidora (סיקור)
בקטגוריה הזאת בשונה לקטגוריות אחרות לא היה כזה הרבה תחרות, כיוון שחוץ ממושידורה אפשר לספור את סדרות הספורט של השנה על היד. לא סיימתי לראות את Rou-Kyu-Bu אבל זה לא היה מה שאני מחפש בסדרת ספורט טובה. במושידורה, סדרה על נערת תיכון שמשנה קבוצת בייסבול בעזרת ספר על ניהול, היה בייסבול, היה אסטרטגיה של בייסבול והיה קונספט שניסה לשנות את התפיסה של אנשים בקשר לאימוני הבייסבול, האם הקונספט נכון או לא נכון? זה משהו שקשה לי להגיד, אבל אני יכול להגיד לכולכם, אם קראתם את הסיקור שלי על מושידורה, שהסדרה לקחה את ז'אנר הספורט והלכה עם זה מעבר ולכן היא זוכה בפרס הזה.
סדרת האקשן של השנה: Tiger & Bunny
כיוון שאינני מסופק מהקריאה הזאת של מאווארו פנגינדראם כסדרת אקשן, כיוון שזה היה רחוק מלהיות אחד מהאלמנטים המרכזיים של הסדרה, הרגשתי צורך לתת את התואר לסדרה אחרת לחלוטין. הסדרה אותה בחרתי היא בהחלט סדרה שלקחה אחד ממרכיביו הדומיננטים של תחום האקשן – שזה כוחות על – והביאה אותו למקום אחר לחלוטין כאשר היא הציגה לנו גיבורי על כאנשים שמטרתם להשיג רייטינג גבוה בטלוויזיה, והפכה את גיבורי העל לממוסחרים. כששמעתי שסאנרייז מוכרים שטח פרסום על הדמויות אקשן שלהם פחדתי שמדובר פה במסחור עלוב, אבל כשזה נוצל כדי ליצור משהו יפה כל כך, כל כך עמוק ומרגש, שמנצל את כל הנושא של גיבורי העל הבנתי שבהחלט מגיע לזה לקבל ציון כזה או אחר, ולכן החלטתי לזה את דירוג סדרת האקשן של השנה.
סדרת המקה של השנה: Star Driver
השנה לא הייתה תחרות כזאת אדירה בסדרות מקה, לרמה של זה שכשאני חושב בראש על "אילו סדרות מקה היו השנה?" יש בעיניי רק 2 סדרות, שזה סטאר דרייבר וסופר רובוט וורז החדש, אבל סופר רובוט וורז החדש לא השתווה בעיניי לסטאר דרייבר. הסיבה שלא פסלתי לחלוטין את הקטגוריה הזאת זה בגלל שלדעתי סטאר דרייבר חייב לקבל ציון בפוסט הזה. הסדרה אולי התחילה בשנת 2010, אבל היא הסתיימה בשנת 2011, ולכן היא נחשבת סדרת 2011 לכל דבר.
העומק והחידתיות שהסדרה החזיקה בקשר לזהויות של דמויות והנסיבות שדמויות פועלות כמו שהן פועלות בהחלט גרמו לזה שנמשכתי מאוד לסטאר דרייבר, לרמה שאני לא יכול אפילו לחשוב לרגע אחד שלא מגיע לזה לקבל מקום ברשימת סדרות השנה.
הסדרה היא מקה באותו מובן שמאדוקה הוא מאהו שוג'ו. השימוש במקות ענקיות לא היה המרכז של הסדרה, אבל חלק חשוב בה, מאבק הכוח שהתנהל מסביב המקות של הסדרה, שבכוונה עוצבו בצורה לא שגרתית, היה האלמנט שהכי משך אותי להשאיר את סטאר דרייבר תחת הדירוג של סדרת מקה לכל דבר.
סדרת הפנטזיה של השנה: כלום
כן, בהחלט. אם יש ז'אנר אחד שהרגיש מוזנח בשנה האחרונה הוא ז'אנר הפנטזיה. אני לא אבחר לעולם סדרה שלא הצלחתי אפילו לסיים, וזה מרגיש כאילו כל סדרות הפנטזיה השנה שאפשר לקרוא להם באמת סדרת פנטזיה (כיוון שמאהו שוג'ו הוא ז'אנר שמזמן נפרד מהז'אנר של הפנטזיה), הרגישו כאילו הם לקחו את הז'אנר למקום הלא נכון. אם זה Dog Days או שזה Horizon, הסדרות השנה שאפשר לקרוא להן פנטזיה פשוט לא היו שם וזה היה חבל לי, בהתחשב בזה שרק שנה שעברה הייתה אנימה בתחום הפנטזיה שהיה לה סיכוי להכנס למקומות הגבוהים ביותר, וכמובן שאני מדבר פה על Legend of the Legendary Heroes עליו כתבתי סיקור בזמנו.
האנימה הטובה ביותר שסיימתי השנה
כיוון שרוב הצפיות שלי מתרכזות בדברים מהעונות החדשות, התואר הזה מיועד בעיקר לדברים שבמקרה יצא לי לראות בשנה האחרונה. כיוון שלעיתים יש חפיפה בין האנימה הטובה ביותר שסיימתי השנה לאנימה הטובה ביותר שיצאה השנה, בתואר הזה ישנו רק מקום ראשון, כמו בכל שאר תארי ה"שסיימתי" שיהיו פה.
והזוכה הוא: Eve no Jikan
במקרה המאוד ספציפי של התואר הזה, לדעתי האישית הסדרה יותר טובה מסדרות העונה. זמן חווה, OVA קצרה באורך 6 פרקים, גוללת סיפורו של עולם בו אנדרואידים (או רובוטים דמויי אנוש) משרתים בני אדם, כשיש להם הילה סביב הראש כדי לציין שהם אנדרואידים. הם מצייתים לחוקים הבסיסיים של אסימוב לפיהם אסור להם להרוג בני אנוש וכדומה, אבל בני האנוש שסולדים מקיומם מחליטים שאסור לבני אנוש להתרועע עם אנדרואידים מחשש שיתאהבו ביצור שאיננו אנושי. ברחבי יפן ישנם בתי קפה אפורים, אחד מהם הוא ערב חווה, בית קפה בו אנדרואידים יכולים ללכת בלי ההילה שלהם ואסור לאף אחד לגלות את זהותו האמיתית, כולם שווים. בבית קפה הזה זוג בני אנוש מתחילים להגיע באופן קבוע ונחשפים להרבה תופעות ודמויות מוזרות שנוצרות עקב המצב של האנדרואידים וקיום בית הקפה המדובר.
הסדרה בנויה בצורה מקסימה וסוחפת דמעות, עם סיפורים מרגשים שכולם גוררים ביחד לעלילת סיכום אחת גדולה ויפה, ולא בכדי החלטתי לבחור את הסדרה הזאת לסדרת השנה שלי.
המנגה הטובה ביותר שסיימתי השנה
בזמן שסדרות אנימה בנויות על עונות, מנגות ממש לא בנויות על עונות ורוב המנגות בכלל לא נגמרות בגבול של שנה, ואם כן, עד שאנחנו מגלים על קיומם הרחק מיפן עובר לפחות שנה, וכלן אין סיבה לדבר על המנגות שיצאו השנה, אלא על המנגות שיצא לי לקרוא השנה והכי נהניתי מהן.
והזוכה הוא: Watashitachi no Shiawase na Jikan
המאנגה שזכתה אצלי במנגת השנה היא מנגה באורך כרך אחד בלבד, הרעיון העלילתי הוא פשוט – בחורה כבת 30 ששונאת את היותה בחיים נפגשת תחת הבקשה של דודתה, הנזירה, עם אסיר שנגזר עליו גזר דין מוות. מטרת המפגשים היא לאפשר לאותו אסיר לקבל מחילה מאלוהים, אבל כשהיא פוגשת את האסיר שלה נוצר בינם קשר מיוחד שמשנה את שניהם. כל הזמן הזה ההוצאה להורג שתאריכה לא ידוע מרחפת מעל לראשם.
המנגה הזאת גורמת לחשוב. נכון שבארץ בשונה ליפן אין גזר דין מוות, אבל זה מכניס את כל הרעיון של הוצאה להורג לפרספקטיבה שונה וחדשה ומוציא אותך בהרגשה כזאת שקשה להסביר, אבל היא בהחלט סוג ההרגשה הנחוצה כדי להיות סדרה טובה.
ועד כאן להיום, פוסט הבא עוד פוסט של יפן, ככה ששווה לקפוץ ולהתעדכן בהמשך!
שלכם,
אורי מרקוביץ'
