בעוד רגליי עדיין כואבות וקולי היקר לא איתי (בשל העובדה שהרצתי ודיברתי יחסית הרבה בכנס שבאתי אליו חולה), אני כותב פוסט סיכום על הכנס, כשהדברים עדיין חמים. המטרה של הפוסט להעביר לכם קצת איך עבר עליי הכנס.
לשם התחלה, אני אגיד שאפו למארגנים – למעיין אלבז, לוועד אמא"י ולסגל הכנס (תודות יותר אישיות בסוף הפוסט), על שהביאו לי כנס נהדר שכזה, זה נותן לי להרגיש יותר בנוח עם ההחלטה של לצאת למנוחה מכנסים (על אף שיש מספיק אנשים שיגידו "הוא כ"כ גרוע שזה היה לטובה") כי אני יודע שיש ידיים טובות שיכולות לדאוג לכנסים. ברור שהדברים היו יכולים להיות מנוהלים יותר טוב – אבל בתור בן אדם שהפעם הסתכל על הכנס מהצד, לא ראיתי כמעט אף פאשלה, ראיתי כמה וכמה פאשלות פה ושם שיצא לי לשים לב אליהם בשל הניסיון שלי ובשל העובדה שהייתי מרצה ודאגתי לקאראוקה.
כמובן שאת הביקורת שלי על מה שהלך קדם הכנס ועל האתר כבר נתתי, ולכן אני אדבר היום אך ורק על דעתי על הכנס עצמו.
לפני שאתחיל, אזכיר לכם שאתם יכולים לגשת לדפים אחרים בבלוג בקלות בעזרת תוכן העניינים והארכיון החדש.
