נושא טבעת חודשי – קהילת הקוספליי

שלום, עכשיו שהתחלתי אוניברסיטה נראה שיש לי יותר זמן לכתוב בין ובמהלך השיעורים (בעיקר בין כי מצפים ממני להישגים גבוהים, ולכן אני מקשיב בשיעורים יותר מאי פעם. במיוחד כי אין לי אפשרות להשיג מידע על אף אחד מהקורסים דרך האינטרנט).
בינתיים, לפני שאביא לכם את הסיקור על האגדה של הגיבורים האגדיים (שיבוא במהלך שבוע הבא בשל ההרצאה להארוקון) היום אני רוצה לדבר אתכם על נושא הטבעת החודשי.

מי שלא יודע, טבעת האנימה היא מקום לאגד את בלוגי האנימה בארץ כדי לכתוב נושאים מרוכזים על נושא מסוים כפעם בחודש. אתם מוזמנים לקבל עוד פרטים ואף להצטרף בבלוג הטבעת, וגם לקרוא את הפוסטים של אנשים אחרים על הנושא הספציפי כאן.

לפני שאתחיל את הנושא, אזכיר לכם שאתם יכולים בקלות לטייל בבלוג בעזרת תוכן העניינים והארכיון החדש.

אם כך, הנושא החודש הוא קהילת הקוספליי. כמו שכבר הובהר בנושא הראשי, הקהילה התפתחה רבות עם השנים עד שהיא הפכה להיות קהילה בפני עצמה, במקום מסוים, לרמה שאנשים שעוסקים בה לא בחובה עוסקים באנימה יותר.
התופעה רק מחמירה כאשר אנשים מרשים לעצמם לקחת את התחביב לרמות כאלו שהם מוקיעים אחרים שעוסקים בנושא… ועל דעתי בנושא באתי לדבר היום.

אני חלק מהקהילה כבר המון שנים, בכנסי האנימה הראשונים האנשים שזכו בתחרות הקוספליי הם אלו שקנו לעצמם את התחפושת, אבל מי היה יכול להאשים מישהו? באותה תקופה, ב-2005, לא היה בקהילה מודעות לתפירה בכלל. היו כאלו שתפרו אבל רוב אלו שהתחפשו קנו את התחפושות שלהם. לאחר כ"כ הרבה זמן, עכשיו תחרויות הקוספליי הן רק על תפירה ועל הכנת האביזרים, כמו שבמקום מסוים אני מאמין שצריך להיות.

אני בעצמי לא אחד שימהר לקרוא לעצמו קוספלייר, עשיתי כמה קוספליים גרועים, ואני מתכנן כמה דברים לעתיד, אבל עד שהם לא יצאו לפועל, אני לא ממש ממהר להגיד שאני כזה, אבל אני כן מסתובב מדי פעם בקהילת הקוספליי בתפוז, ואני כן מגיע לפעמים למפגשי קוספליי כי זה תחום שאני אוהב וכמה מהחברות הטובות שלי הן גם קוספלייריות מאוד מוכרות. אבל זה לא אומר שאין לי את הזכות להסתכל על קהילת הקוספליי ולהגיד מה הדברים ש"כדאי לשפר" בה לדעתי.

דבר ראשון… אחד הדברים שהכי מפריעים לי – ויגידו אנשים בצדק ש"זכותנו", הוא העובדה שקהילת הקוספליי הפכה לקהילה בפניי עצמה לרמה שיש קוספליירים שעושים קוספליי בגלל שהוא יפה, ולא בגלל שזאת סדרה שהם ראו והם אהבו. הרבה קוספליירים שאני מכיר – ביניהם אותן בחורות שהזכרתי – לא מוכנים להתחפש לסדרה שהם לא ראו, ואת זה אני מאוד מכבד.
אני חושב שבסופו של יום זה התחלה של איבוד הערך המרכזי. מה הכוונה? קוספליי – בשל הגדרתו – הוא להתחפש לדמות שאתה אוהב ולשחק אותה למשך יום שלם (ולכן קוסטיום פליי ולא סתם "תחפושת"). ביום שבו אנשים עושים קוספליי בשביל "אוי, איזה עיצוב יפה", וברמה היותר נוראית של זה "אוי, איזה עיצוב מפוצץ", העניין לדעתי הופך להיות סופת זבל אחת ענקית והתחרות הופכת להיות… אישית, ולא רק תחרותית.
שלא תבינו אותי לא נכון, אני לא חושב שיש מקום לבטל את תחרות הקוספליי (או לשלול אנשים שפועלים כמו שאמרתי), אבל לדעתי האישית, עצם העובדה שיש הרבה קוספליירים בקהילה שכחלק מהקוספליי שלהם מתחפשים לדמויות שהם חושבים "וואי, איזה מגניב זה להיות לבוש בבגדים האלו", ובמיוחד "אוי, אני כ"כ אנצח את התחרות אם אני אעשה קוספליי לבחורה הזאת פה!" גורמת לזה שהתחרות הופכת להיות המרכז, בזמן שהיא אמורה להיות הדבר השולי, סוג של טפיחה על השחם לעבודה טובה על הקוספליי. לרמה של להיות בדכאון כי הפסדת באיזשהי תחרות. חברות שלי עושות קוספליי כי הן אוהבות את זה. אני עובד מדי פעם על פרופס (כשיוצא לי, עד כה עשיתי רק אחד, אבל אני די גאה בו בתור פרופס ראשון) כי זה כיף – וזה המקום שבו כולנו צריכים להיות לדעתי. מה שמאחד אנשים בתחביבם הוא לא העובדה שיש להם תחביב משותף, אלא העובדה שיש דבר משותף שהם *אוהבים* לעשות.
להדגשה, אנחנו מאוחדים בחיבתנו לאנימה ומאנגה, לא בגלל שהתחביב שלנו זה אנימה ומאנגה – אלא כי אנחנו אוהבים לראות אנימה ולקרוא מאנגה – אז יש לנו גורם משותף. יש אנשים שמאבדים את עצמם בתוך התחביב שלהם, ולכן בחירת המילים הזאת מאוד חשובה. עד כמה שיש לגיטמציה לקהילת הקוספליי, זה כבר לא בדיוק קוספליי כשזה אך ורק קוספליי.

אז כן, המקור של "בואו נעשה קוספליי שיפוצץ את העולם, אני לא אעשה משהו פשוט כי מי יסתכל עליי אם אני אעשה משהו פשוט?" גורר איתו לרוב בעיה אחרת, "אליטיזם", אפשר לדון ארוכות על האם מקור האליטיזם הוא בגישה הכללית של האנשים שמפגינים את האליטיזם, או במה שאמרתי, אבל בטוח שמה שאמרתי נראה כמו תסמין של הבעיה.
על הבעיה של האליטיזם כבר טלטי כתבה לפני זמן מה, מדובר פה על גישה לפיה אם חובב אנימה וקוספליי (לרוב צעיר) עושה קוספליי עלוב וחובבני, הוא "לא שווה" ולא נעים לך לעמוד על אותה במה כמוהו, ולא נעים לך להיות בסביבתו – החלק האחרון לגיטימי. אבל מה לא לגיטימי? לתת את ההרגשה שהעובדה שגם מה שאותו ילדון עושה נקרא "קוספליי" נותנת לך הרגשה רעה בקשר ל"קוספליי" שלך, כי בכך נמחק במקום מסוים הכיף מהקוספליי.
אבל מי שם מישהו כשופט על אחרים? אם בן אדם מרגיש שהוא לא יכול לעמוד על אותה במה כמו קוספלייר יחסית נוב שהקוספליי שלו לא משהו, אז שלא יעמוד על אותה במה כמו הקוספלייר הנוב, שלא יציג את זה כזה ש*זה* לא בסדר שאותו ילד עומד על הבמה בקוספליי ה"עלוב" שלו, אלא יגיד "אני לא עומד על הבמה, כי אני לא מסוגל" <- ושוב, זה לגיטימי, עדיין לא יצא חוק נגד ילדותיות.

לאחרונה קמו קולות מעטים בקהילת הקוספליי שאמרו דברים אחרים לזה – שניסו להצדיק גישה מתנשאת שכזאת, ויש להוקיע אותם במקום מסוים, כי היא פוגעת בדור ההמשך, האנשים שעוד 5 שנים אולי יהיו הקוספליירים המובחרים של הקהילה, כי כולם מתחילים ממקום כלשהו – *כולם*, וכל אחד מהקוספליירים הוותיקים יכול לנסות ולהיזכר שגם הוא בהתחלה היה "גרוע". יש אנשים מעטים שלא היה להם קוספליי אחד גרוע (או שהם לא הכינו בעצמם) בעברם. להכחיש זה בסדר, אבל להתעלם מזה לגמרי ולדרוך על הצעירים? רע – זה לשכוח את העבר שלך, וזה שונה מלהכחיש.

אני מעודד את קיומה של קהילת הקוספליי, אוהב לפעמים לקחת חלק בדיונים שלהם, ולהגיע לאירועים שלהם מדי פעם, ולראות את הקוספליים שרק הולכים ומשתפרים, אבל אני חושב שכל בן אדם שמרגיש את האהבה לתחום של האנימה והמאנגה, וגם של הקוספליי בפרט – צריך לקחת את מה שאני אמרתי ללב, כדי לדאוג לכך שהדבר לא יתבטא כלפי חוץ, ולא יפגע בקהילת הקוספליי, שעלולה להצטייר כיורקת בפניהם של החדשים, כי יש מיעוט רועש ששולח הרגשה כי הם "נעלים יותר".

לאות סיכום, קוספליי אמור להיות לשם אהבת הדמות והקוספליי בכללי, ולא בשביל תחרות כלשהי, ואין מקום לאליטיזם בכלל. הייתי שם פה תמונות פייל קוספליי (הקוספליים הראשונים) של כמה מהקוספליירים המוכרים בקהילה, אבל אני לא צריך ניסיונות התנקשות בחיי כרגע, ובשביל זה אני אשתמש בתמונה של עצמי… (שוב!)

אני מכחיש… אבל, בכל מקרה – זה האמת. עד כאן להיום,

אורי מרקוביץ'.
אשוב אליכם ברגע שאסיים מצגת להרצאה שאני אעביר בהארוקון 2011.